התנועה לטוהר המידות פנתה אל היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי בבקשה לאסור את שובו של יונתן אוריך לעבודה בלשכת ראש הממשלה, וזאת בשל חוסר התאמתו הביטחונית, סירובו לעבור הליך סיווג ביטחוני, וכן מאחר שהוא נאשם (בכפוף לשימוע) בעבירות ביטחוניות חמורות – מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה.

על כן, מעבר למגבלות הקיימות על אוריך מכוח ההליך הפלילי, הצפויות לפקוע ב-10.9.2025, נדרש שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בהתאם לסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב–2002, ולתקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי-התאמה ביטחונית, וועדת השגה על קביעת אי-התאמה ביטחונית), תשס"ג–2003, ולהודיע כי אוריך אינו רשאי לשוב ללשכת רה"מ – מקום שבו הוא עלול להיחשף למידע ביטחוני רגיש ביותר.

בנוסף, מבקשת התנועה כי שירות הביטחון הכללי יבחן את כשלונו החמור של ראש אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, אלון חלווה. שמו של חלווה נקשר בעבר באירועים שונים הנוגעים לתקינות הניהול וליחס מועדף שניתן לדרישות משפחת נתניהו. כעת מסתבר כי חלווה אף לא הקפיד על כך שבסביבת ראש הממשלה ישרתו רק בעלי סיווג ביטחוני תקף, כמתחייב מרגישות המידע אליו נחשפים עובדי הלשכה.

בהתאם לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח–1998, כל גוף ציבורי, ובכלל זה משרד ראש הממשלה, מחויב למנות ממונה ביטחון, האחראי גם על "פעולות לאבטחת מידע". ממונה זה כפוף לביקורת מקצועית של שירות הביטחון הכללי, אשר מוסמך אף לבטל את מינויו.

העובדות שנחשפו בפרשות "הבילד" ו"קטארגייט" מצביעות על זלזול חמור בהיבטי ביטחון המידע בלשכת ראש הממשלה, ומובילות למסקנה ברורה: הקצין המוסמך בשב"כ חייב לפעול לאלתר להרחקתו של חלווה מן התפקיד הרגיש.