העתירה מתמקדת במגמה להפוך את המשטרה מרשות מבצעת לגוף בעל אוריינטציה פוליטית, כפי שבא לידי ביטוי הן בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, דבר הפוגע באופן בלתי חוקתי בחופש המחאה ובחופש הביטוי, ומכפיף את השליטה בהיקף מימושן של חירויות אלה לגורם פוליטי.
עוד עוסקת העתירה בהסמכתו השר לקבוע ״מדיניות כללית בתחום החקירות״ או ״עקרונות כלליים״ בעניין העמדה לדין על-ידי התביעה המשטרתית. החלטות הנוגעות לחקירות והעמדה לדין, ובכלל זה ל"מדיניות" כללית בעניינים אלה, חייבות להישאר מחוץ למגרש הפוליטי.
בדיון הבהרנו מהו הסיכון בהצעת החוק, והראנו כי מציאות החיים מאז שעבר החוק, וניסיונו הפסול של השר לביטחון לאומי בן גביר להפריע למחאות כנגד ההפיכה המשטרית, ממחישה עד כמה מסוכנת המגמה של הפיכת המשטרה לפוליטית.
אנחנו מקווים כי בג"ץ יקבל את עמדתנו ויורה על ביטול הסעיפים אשר הרחיבו את סמכתו של השר בן גביר, או יבהיר כי פרשנות התיקון אינה משנה את עצמאותו ותקפידו של מפכ"ל המשטרה כמי שצריך להבטיח שהמשטרה תממש את תפקידה לשמירת הסדר האזרחי וזכויות האדם במדינת ישראל
בתמונה: נציג התנועה בדיון, מנכ"ל התנועה עוה"ד עומר מקייס
