בג"ץ דן (12.5.2026) בעתירתם של אורי אלמקייס, באמצעות ב"כ עוה"ד אורית חיון ודין כוכבי, והתנועה לטוהר המידות, באמצעות עוה"ד בעז ארד, אביה אלף ועומר מקייס, כנגד ראש הממשלה והוועדה המייעצת למינויים בכירים, בעניין אישור מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, בשל חלקו בפרשת הפעלת אורי אלמקייס, בעת שהיה נער קטין ותלמיד מצטיין, במבצע מודיעיני ללא סמכות ובניגוד לחוק.

במוקד הדיון עמדה פרשת גיוסו והפעלתו של אלמקייס, אשר נעשו באישורו של גופמן, אז מפקד אוגדה בפצ"ן. אלמקייס נעצר על ידי שב"כ ונחקר בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות, הוחזק במעצר ובתנאים מגבילים במשך כשנה ו-9 חודשים, הואשם באישומים חמורים על לא עוול בכפו, אך לבסוף זוכה ונוקה לחלוטין מכל אשמה, לאחר מסכת ארוכה של סבל ועינוי.

במהלך הדיון עמדו העותרים על חומרת הפרשה שבמרכזה עומד האלוף גופמן, ועל הפגמים שנפלו בטוהר מידותיו, לרבות אי-אמירת אמת בתחקיר הצה"לי, שתיקתו לאורך תקופת המעצר והמשפט, בריחתו מאחריותו לפרשה ולהתעללות בקטין שלא עבר כל עבירה, וחוסר מהימנותו. העותרים הדגישו את טעמיה של דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, הנשיא בדימ' אשר גרוניס, שקבע כי אין זה מן הראוי למנות את גופמן לראש המוסד בשל פגמים בטוהר מידותיו.

כמו כן שבו העותרים והצביעו על היעדר תשתית עובדתית מספקת להחלטת הוועדה שאישרה את המינוי, בניגוד לדעתו החולקת של היו"ר גרוניס; על כך שהוועדה סירבה לשמוע את עדות אלמקייס, שביקש להופיע בפניה, והעדיפה להסתמך על ראיונות עימו בתקשורת; וכן על כך שהוועדה נמנעה מלזמן בפניה את תא"ל ג', רח"ט הפעלה באמ"ן בתקופה הרלוונטית.

בדיון נטען כי בהחלטת הוועדה נתגלו סתירות עובדתיות מהותיות בין העובדות המוצגות בעמדת חברי הוועדה שאישרו את המינוי, לבין חוות דעת המיעוט של הנשיא בדימ' גרוניס. נוכח הפגמים הקשים שנפלו בהחלטת הרוב, וחוסר הסבירות הקיצוני שבו נגועה ההחלטה לאשר את המינוי, בניגוד לקביעותיו של יו"ר הוועדה בדבר טוהר מידותיו של המועמד, ונוכח טעמי התנגדותו של ראש המוסד דדי ברנע למינויו של גופמן, ביקשו העותרים מבית המשפט להורות על ביטול המינוי ועל ביטול החלטתה של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים.