עסקת טיעון לח"כ כץ

בעקבות עתירת התנועה לטוהר המידות החליט היועמ"ש על הסדר טיעון עם ח"כ חיים כץ

היועץ המשפטי לממשלה הודיע (9.11.2021), בעקבות עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ, כי הגיע להסדר טיעון מקל ביותר עם ח"כ חיים כץ. כזכור, ח"כ כץ הואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשה המכונה פרשת ניירות הערך, ובה נאשם גם איש שוק ההום מוטי בן ארי. בפרשה זו קיבל כץ בחוסר סמכות, חסינות מן הכנסת, אשר פגה לפני זמן רב ולמרות זאת היועץ המשפטי לממשלה נמנע מלחדש את ההליכים כנגד ח"כ כץ במשך כמעט שנתיים.

על פניו, נראה ההסדר עם ח"כ תמוהה במיוחד ומקל מאוד, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, שהגדיר בעצמו את מעשיו של כץ כחמורים מאוד, וכקרובים לעבירת השוחד, נסוג בו והחליט להעמיד את כץ לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים ובחר במקום זאת בעבירה פעוטה יחסית של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים לפי סעיף 500(8) לחוק העונשין. בנוסף, סגר היועמ"ש את תיק המס בו חשוד היה כץ, אותו תיק אשר הצדיק לשיטתו את העיכוב הבלתי מתקבל על הדעת בקבלת הכרעה בפרשה.

מנכ"ל התנועה לטוהר המידות עו"ד עומר מקייס מסר: מצער שבדיוק כפי שקרה בעניינים של חברי הכנסת דרעי וליצמן, שוב נדרשה עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ כדי לגרום ליועמ"ש לקבל הכרעות בתיקים פליליים של אישי ציבור בכירים. לא ניתן לקבל מציאות בה תיקים חמורים אלה, אשר עצם החשד בהם פוגע באמון הציבור במערכת השלטונית, ימתינו שנים רבות עד להכרעה בהם.

על פניו הסדר הטיעון עם ח"כ כץ מקל במיוחד, כאשר הוא לא כולל את העבירה של מרמה והפרת אמונים שנכללה בכתב האישום המקורי, ושעליה אמר היועמ"ש עצמו כי היא נעשתה ברף הגבוה, ושלא הייתה רחוקה מעבירת השוחד. עולה החשש כי היועמ"ש בחר להקל עם חבר הכנסת כץ, בניגוד לאינטרס הציבורי ולחומרת המעשים, בשל חששו מהצורך לחזור בשנית לכנסת אם לא היה מגיע להסדר.

 
בתמונה: ח"כ חיים כץ
צילום: יוסי זמיר
קרדיט תמונה: שתיל סטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 

 

שינוי גודל טקסט
ניגודיות
גלילה לראש העמוד